העימות בין ראש הממשלה לראש המוסד בנוגע למינוי של גופמן, ממש כמו הכוונה למנות את עורך דינו למבקר המדינה, הם שיאו של תהליך נוראי שעובר על נתניהו ומדינת ישראל כולה. שום דבר בניסיון העשיר של היועמ"שית ושופטי בג"ץ לא הכין אותם לתסריט בלהות שכזה
במרץ היה נדמה לסעודים שאפשר לנצל את הלחץ על איראן כדי לשנות את מאזן הכוחות האזורי. במאי התחילה לחלחל ההבנה שהמערכה אינה נשארת "שם", אלא מבעירה את האזור כולו. סעודיה מסרבת לאפשר שימוש אמריקני במתקניה לצורך הרחבת הפעילות בהורמוז - זו סתירה, זו התפכחות
אל תתבלבלו מריבוי הפתקים: ההצבעה בבחירות הקרובות היא בין שני מחנות בלבד, כשהחלוקות הפנימיות פחות רלוונטיות. האיחוד בין בנט ללפיד מטיל את מלאכת שינוע הקולות מהימין על כתפיו של איזנקוט - זה גדול עליו, והאיום הכי מסוכן להבטחות שמפזר כעת ליברמן הוא הארכיון
כבוד השופט ח'אלד כבוב, התשובה לשאלתך "מי פמפם לציבור את המסרים נגד בג"ץ?" היא מתחת לאף: אלה אתה וחבריך, שמשמיצים את הממשלה הנבחרת בפסקי הדין שלכם, ושפועלים פעם אחר פעם להכשלת מהלכיה ומינוייה
משפטי שדה 2026: הניסיון הנבזי לקשור את ביהמ"ש העליון לטבח - שיא תעמולת ההסתה. פסקי הדין בעתירות על הסיוע ההומניטרי לעזה, הסיכולים הממוקדים והוראות הפתיחה באש - בכל המקרים השופטים ספגו מתקפות שקריות, בשעה שנתנו לצה"ל ולממשלה יד חופשית לפעול לפי שיקול דעתם
מהמפלגה שליברמן בנה על מאבק בממסד הדתי ועד גדי איזנקוט והמרכז הפוליטי: הכיפות הסרוגות הפכו ליעד הכי מבוקש במערכת הבחירות. אחרי 7 באוקטובר, הציונות הדתית כבר לא נתפסת רק כמגזר אידיאולוגי - אלא כסמל להקרבה, שליחות וקולות מתנדנדים שעשויים להכריע את הבחירות
המלחמות בעזה, בלבנון ומול איראן אינן מקרבות את ישראל לביטחון, אלא מעמיקות את הבור שבתוכו היא לכודה. במקום עוד הבטחות ריקות על הכרעה וניצחון מוחלט, דרושה הנהגה שמבינה כי לפעמים צעד אחד אחורה הוא המהלך היחיד שמונע נפילה לתהום
מול התהליכים החמורים שבן גביר חולל ברשויות החוק, ראינו בשבועות האחרונים מי הושחת ומי עמד זקוף: מצד אחד קצינות גיבורות שלא ויתרו על ערכיהן, ומנגד קצינים שחשודים כי מכרו אותם - הביטוי הכואב לנזק שייקח שנים לתקן
בעוד האופוזיציה מחפשת כיוון, יו"ר ישראל ביתנו מסתער על משבצת האלטרנטיבה הימנית עם תוכנית עבודה סדורה, ניסיון ביצועי עשיר ודרישה בלתי מתפשרת להנהגה חדשה. האם האיש שהפך לכתובת של מאוכזבי הליכוד בדרך לכס ראש הממשלה?
החיסולים הממוקדים לא מניבים שום הישג ממשי לישראל, אלא רק משמשים כמסך עשן, כדי שלא נראה עד כמה התרחקנו מהניצחון המוחלט
מבעד לניסיונות התיווך של אסלאמאבאד נשקפת חרדה מקריסה כלכלית, איום בגבול האיראני ומאבק על מעמדה מול הודו. מבחינת פקיסטן התלקחות אזורית איננה דרמה רחוקה, אלא סכנה ישירה שעלולה להצית את גבולותיה - ולערער את יציבות המשטר כולו
בליץ ראיונות בפוקס ניוז, שיחות עם בכירי הממשל והבטחה למכת פתיחה שתפיל את המשטר: נתניהו קיווה שתקיפה תהפוך לניצחון הגדול שישנה גם את מצבו הפוליטי בישראל. אלא שכעת, כשהמשטר בטהרן עדיין עומד על רגליו וטראמפ כבר מדבר על סיום המלחמה - זה הדבר ממנו חושש רה"מ
היה מכעיס לראות את הזלזול בהנחיות המצילות חיים. זה היה מפגן של בוז מתריס כלפי ההנחיות, כלפי לובשי המדים וכלפי מה שישראל מייצגת. הכיסופים של אותם עולים לרגל מלפני מאה שנה התממשו: יש ליהודים מדינה ריבונית. איך קורה שדווקא אזרחיה חשים כלפיה זלזול כזה?
המהלך האמריקני מציב את מצר הורמוז בלב מאבק שליטה אזורי, מצמצם את חופש הפעולה של איראן ומייקר כל הסלמה. במקביל, הלחץ זולג דרומה ופוגע גם באיחוד האמירויות,שמתחזקת שיתופי פעולה אזוריים חדשים - גם עם ישראל | הסדר החדש במזה"ת
אסטרטגיה פוליטית? שר בכיר בממשלה טוען שיש משהו חמור יותר מהאסון הגדול ביותר שבמהלכו נטבחו 1160 בני אדם ו-250 בני אדם נחטפו לרצועת עזה. וכל האסון הזה, פחות חמור ונורא מצרוף מנסור עבאס, ראש מפלגה של ארבעה מנדטים, ערבי, רופא שיניים לממשלה
אנחנו חיים בעידן של שקר ומניפולציות תודעתיות. ואחד השקרים המכוננים בעידן הנוכחי הוא השקר בדבר השחיקה הדמוקרטית בעולם, "גניבת הבחירות"
איראן קרובה לגרעין כפי שהייתה ערב המלחמה, בצפון מתקשים להתמודד עם הרחפנים של חיבזאללה ובדרום מביטים בעיניים קרועות בשיקום חמאס. מצב חירום? לא אם שואלים את סמוטריץ', שחושב שממשלה חליפית גרועה מרצח של ילדים
מקרי הרצח, האלימות והכנופיות - לא נוצרו בוואקום. הם כאן כי לא יעזרו המנהלות, המורות, הגננות ותומכות ההוראה המדהימות, וגם לא התקציבים האדירים. אם בית הספר אמור להיות הכנה לחיים, אז תלמידי ישראל מסתכלים מהחלון, ומגלים מציאות פוליטית נוטפת טמטום אנושי
מאז עלייתו של אחמד א־שארע, סוריה לא חוזרת למודל מדינתי קלאסי, אלא פועלת כמרחב מפוצל של שליטה חלקית, מיליציות - ואינטרסים מתנגשים. בזמן שמלחמת איראן 2026 מאלצת שחקנים לבחור צד, בדמשק בוחרים שלא לבחור - ומנסים לשרוד
גנץ ידע לא מעט עזיבות - אך עזיבתו של טרופר היא רעידת אדמה של ממש. האיש הכי נאמן, הכי קרוב, שהכניס את גנץ לפוליטיקה והיה בן בריתו קם והלך - ומה זה אומר על כל השאר?
אחרי שאחרון הנאמנים לבני גנץ נטש את הספינה הטובעת ועלה על המדף, אפשר לתהות: האם לחילי טרופר יש באמת את מה שחסר כל כך לאחרים?
החל מיו"ר קואליציה שלא הפסיד הצבעה אחת, עד לאחד שמושלך ל"גוב האריות" של המתפקדים. באירוע באילת נחשף המחיר של עריקה, זובור מול מצלמות ופריימריס צפופים שדוחקים ותיקים אל מחוץ לרשימה. גם נתניהו מתחיל לדאוג
הרהורים על המבנה הנפשי של מי שמתמוגג מאייקון של גרדום ביום הולדתו ועל כמה עצוב שאלה הפכו להיות פניה של מדינת ישראל
בעוד הצהירה שלא תסייע לאף צד, ירדן הייתה המדינה הראשונה שהתגייסה לעשות זאת ולהעניק להן תמיכה אסטרטגית רחבה. בנוסף, המכ"מים ומערכות היירוט שהוצבו בשטחה סיפקו לישראל התרעה מוקדמת קריטית על שיגור טילים בליסטיים, וכן ירדן סייעה במאמצי היירוט
איראן הגישה הצעה לסיום המלחמה בתוך 30 יום ודחיית סוגיית הגרעין, אמנם הנשיא האמריקני מביע חוסר שביעות רצון ומקשיח עמדות. לפי הערכות, בוושינגטון שוקלים האם להמשיך בלחץ הצבאי לצד המגעים הדיפלומטיים
טהרן מציעה לארה"ב הסכם דו-שלבי שדוחה את סוגיית הגרעין, ונסוגה מדרישתה להסרת המצור הימי כתנאי לשיחות. במקביל, מכתביו של הנשיא טראמפ לקונגרס לקראת דד-ליין 60 הימים חושפים ניסיון לעקוף את חוק סמכויות המלחמה באמצעות הכרזה כי המלחמה "הסתיימה"
לא איחוד משולש - אלא מרובע: בנט, לפיד, איזנקוט וליברמן. מאחורי האופציה הזו עומד סקר רחב הקובע כי זו הדרך לניצחון. האיום של ממפלגת השלטון על ועדת הבחירות המרכזית, הקמפיין החדש של השופרות להצלתו של יונתן אוריך, ומה נשאר מעמוד השדרה של אבי דיכטר?
פגיעה קשה ב"דילים"? נשקלת הגדלת מספר המועמדים לבחירה מ-12 ל-15. גורמים במפלגה מעריכים כי שינוי כזה עשוי להעביר כוח למתפקדים, להחליש מוקדי השפעה מאורגנים ולהפוך את הקרב לפתוח ופחות צפוי | פרסום ראשון
כשמקורבים לצלחת מתמנים לתפקידי מפתח, בעוד אנשים ראויים נמנעים מלגשת למכרזים כי ברור להם שהם "סגורים" - המסקנה ברורה: משהו רקוב בממלכת המינויים של פרקליט המדינה. שיטת המינויים שהולכת ומתגבשת - "חוצבת" את חצר המלוכה של גלי בהרב מיארה ועמית איסמן
